Minchat Shai Bereshit 40 – מנחת שי בראשית מ‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) {שביעי} ^אוַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ^ב מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ⁠־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃ (ב) וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאוֹפִֽים׃ (ג) וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַּבָּחִ֖ים^ג אֶל⁠־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם׃ (ד) וַ֠יִּפְקֹ֠ד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת⁠־יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃ (ה) וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ (ו) וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים׃ (ז) וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת⁠־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתּ֧וֹ בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיּֽוֹם׃ (ח) וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙^ד פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ⁠־נָ֖א לִֽי׃ (ט) וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר⁠־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת⁠־חֲלֹמ֖וֹ לְיוֹסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בַּחֲלוֹמִ֕י וְהִנֵּה⁠־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי׃ (י) וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤וא^ה כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃ (יא) וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת⁠־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל⁠־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת⁠־הַכּ֖וֹס עַל⁠־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ (יב) וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ (יג) בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת⁠־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל⁠־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כוֹס⁠־פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ׃ (יד) כִּ֧י אִם⁠־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ⁠־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל⁠־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן⁠־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ (טו) כִּֽי⁠־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם⁠־פֹּה֙ לֹא⁠־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי⁠־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר׃ (טז) וַיַּ֥רְא שַׂר⁠־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־יוֹסֵ֔ף אַף⁠־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל⁠־רֹאשִֽׁי׃ (יז) וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְי֗וֹן^ו מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן⁠־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי׃ (יח) וַיַּ֤עַן יוֹסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃ (יט) בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת⁠־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אוֹתְךָ֖ עַל⁠־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָע֛וֹף אֶת⁠־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ׃ (כ) {מפטיר} וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת⁠־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכׇל⁠־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת⁠־רֹ֣אשׁ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת⁠־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו׃ (כא) וַיָּ֛שֶׁב אֶת⁠־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל⁠־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל⁠־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ (כב) וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יוֹסֵֽף׃ (כג) וְלֹֽא⁠־זָכַ֧ר שַֽׂר⁠־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת⁠־יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹פפ› ל=פרשה סתומה

^ב חָ֥טְא֛וּ =ל,ל1,ב?,ק3,ש ושיטת-א (מרכא בתיבת תביר), וכן דעתם של ברויאר ודותן
• ו?,הקלדה=חָֽטְא֛וּ מגירסה 4.12 והלאה (וכן בקורן ובדפוסים)

^ג הַטַּבָּחִ֖ים =ל1,ב,ש,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל!=הַטַבָּחִ֖ים (חסר דגש באות טי״ת)
• הערות ברויאר ודותן והמקליד

^ד לֵֽאלֹהִים֙ ל=לֵֽאלֹהִים֙ בגעיה ימנית

^ה וְהִ֤וא =ב,ש,ק3,ו,ש2,פטרבורג-EVR-II-B-80(16א),פטרבורג-EVR-II-C-1(95א) ומסורת-ל וטברניות ורמ״ה (כתיב וי״ו)
• ל!,ל1,פטרבורג-EVR-II-B-8(32ב)=וְהִ֤יא (כתיב יו״ד)
• הערת ברויאר

^ו הָֽעֶלְי֗וֹן =ל1,ב,ש,ק3,ו,ש2 (נקודה אחת לטעם רביע) וכמו כן בתאג׳ דפוס ראשון ובדפוסים (וכך אצל ברויאר ומג״ה)
• ל=הָֽעֶלְי֔וֹן (בשתי נקודות לטעם זקף קטן) וכמו כן בתאג׳ חבשוש
• הערת ברויאר

E/ע

הערותNotes

(א) מַשְקֵה: בלא מקף. [מַשְׁקֵ֥ה].
מֶלֶך⁠־מִצְרַיִם: במקף. [מֶלֶךְ⁠־מִצְרַיִם].
לַאֲדֹנֵיהֶם: כל לשון אדנות עם בוכ״ל לא מפיק אל״ף בר מן שבעה, וזה א׳ מהם. ועיין מ״ש בתילים סי׳ קל״ה. [לַאֲדֹנֵיהֶם]. (ב) ועל שר הָאוֹפִים: דין לחוד מל׳ דמל׳, מל׳ וי״ו ויו״ד, ושאר אורית׳ חס׳ וי״ו ומל׳ יו״ד, האפים כתיב,⁠^א הרמ״ה ז״ל. [האופים]. (ז) אִתוֹ בְֿמִשְמַר: הבי״ת רפה. [בְמִשְׁמַר].
בֵ֥ית: במאריך, לא במקף. [בֵּ֥ית]. (ט) וְהִנֵה⁠־גפן: במקף, לא במירכא. [וְהִנֵּה⁠־גֶ֖פֶן]. (י) וּבַגֶּפֶן: הגימ״ל דגושה. [וּבַגֶּפֶן].
שלשה שָרִיגִם: בהעתק הללי שריגים, ירוש׳ שרגים, עכ״ל. וחיישנא הכא לשבשתא, דבכולהו ספרי דילן שריגם כתיב, מלא יו״ד קדמאה וחס׳ יו״ד בתראה, ודלא כחד מינייהו, ואשכחנא נמי מסרה כ״י דאמרה קדמ׳ שריגם, בתר׳ השרגים. וכן כתב הרמ״ה ז״ל, שלשה שריגם מל׳ יו״ד קדמ׳, וחס׳ יו״ד בתראה, שלשת השרגים חס׳ יו״ד קדמאה, ומל׳ יו״ד בתראה. וכ״כ בדבור חמישי מספר מסורת המסורת. [שריגם].
וְהִוא כְֿפֹרַחַת: הכ״ף רפויה. ועיין מ״ש בתילים סימן קמ״ז. [כְפֹרַחַת]. (יא) וָאֶשְחַט: עיין מ״ש בישעיה נ״ז על שֹחֲטֵי הילדים. [וָאֶשְׂחַט]. (יג) וַהֲשִיבְךָ: הוא״ו בפתח. וֶהשיבך ה׳ מצרים בסגול. וסי׳ ווי העמודים.⁠^ב [וַהֲשִׁיבְךָ].
כַמִשְפָט: בס״א כ״י הכ״ף בשוא, ובכל הספרי׳ בפתח. [כַּמִשְׁפָּט]. (טו) שָמ֥וּ: מלרע שלא כמנהג (שרשים שרש שום), ובמסור׳ ל׳ מלרע.⁠^ג [שָׂמ֥וּ]. (טז) כִ֣י ט֣וֹב: בס״ס ובדפוס ישן כִי בגלגל, לא במקף. [כִּ֣י ט֣וֹב]. (יט) בְעוֹד: מל׳ בכל ספרי׳ מדוייקי׳. וכ״כ הרמ״ה ז״ל, וידע אדם עוד את אשתו מל׳ וי״ו כתי׳, וכל עוד, בעוד באורית׳ דכות׳ מל׳, בר מן ב׳ חסרים וי״ו, וסי׳ עֹד כל ימי הארץ, ויאמרו האנשים אל לוט עֹד מי. [בעוד]. (כ) הֻלֶּדֶת את פרעה: כתב רד״ק במכלול (דף קכ״ה) שנכתב בוא״ו עם הדגש כמו ביום הוּלֶּדֶת אֹתָךְ (הראשון דיחזקאל י״ו), עכ״ל. וע״פ המסורת חס׳, וכן <הוא> בכל הספרי׳ ובהעתק הללי. והוא עצמו חזר בו בשרשים שרש ילד, ע״ש. וכ״כ הרמ״ה ז״ל, יום הֻלֶדֶת את פרעה חס׳ כתי׳. [הֻלֶּדֶת]. (כא) <וַיִתֵן הַכּוֹס על כף פרעה: מטעי׳ ביה ספרי דכתבי ויתן את הכוס.> [ויתן הכוס]. (כב) ואת שר האפים: שַ֥ר במאריך, לא במקף. [שַׂ֥ר]. מהדורת ד"ר צבי בצר ז"ל ע"פ כתבי יד אוטוגרפיים של בעל מנחת שי, בעריכת פרופ' יוסף עופר, וברשותם האדיבה של האיגוד העולמי למדעי היהדות וקרן הרב דוד משה ועמליה רוזן (כל הזכויות שמורות). (המהדורה הדיגיטלית עדיין בשלבי הכנה.) כפי שגילה ד"ר בצר, בדיבורי המתחיל של בעל מנחת שי לפעמים טמונים גם הכרעותיו, ועיינו בהרחבה במבוא למהדורתו. המלים בסוגריים המרובעים בצבע אפור הן תוספות של המהדיר להציג את הכרעות המנחת שי.

הערות

^א כך בכ״י ל. בכ״י א העתיק נורצי בטעות: האופים.

^ב [הסימן הוא המילה וָוֵי, הפותחת בוי״ו בתנועת a ואחריה וי״ו בתנועת e (בלא הבחנה בין קמץ ופתח, צירי וסגול).]

^ג ראה הערתי ל״שטו׳ (במ׳ יא ח).

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון